מעושר לאושר?

על אף שרבים מסיפורי האגדות מסתיימים ב"והם חיו בעושר ואושר", המחקר דווקא מתרכז בהשלכות שיש לסביבה קשה, נטולת עושר של גירויים ומרובת איומים, הזנחה וחוסר תמיכה על התפתחות פתולוגיות בקרב ילדים. מהאטמה גנדי, איש הרוח והפוליטיקה ההודי, אף הכביר ואמר כי "עוני [ומכאן סביבה קשה] הוא הסוג הגרוע ביותר של אלימות" משום ההשלכות החברתיות והאישיות הקשות שהוא עלול להוביל אליהם. עם זאת, קיומן של השלכות שליליות קשות לסביבה ראשונית מזניחה ו\או דלה במשאבים, אינה בהכרח מעידה על כך שסביבה עשירה במשאבים עשויה לתרום להתפתחות טובה ובריאה יותר. האם סביבה עשירה מהווה סביבה מעשירה התורמת להתפתחות בריאה ואושר? על מנת להשיב על שאלה זו, ראיינתי את שרה מאריל (Sarah Merrill) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, קנדה, שפרסמה לאחרונה מחקר על "סביבות חברתיות ואפיגנטיקה".





המחקר והמדיה לרוב מדגישים את ההשלכות השליליות של סביבה ראשונית לחוצה. במאמר שפרסמתם לאחרונה הדגשתם את התרומה של "סביבות מעשירות". האם את יכולה לתת דוגמה לסביבה מעשירה?

שאלה נהדרת! סביבות מעשירות אלו הן סביבות שיש להן השפעות מגינות אשר תורמות להתפתחות בריאה של ילדים. דוגמה אחת הנה סביבה אשר מספקת תמיכה וטיפוח חברתי כגון זו מדמויות מטפלות אשר מגיבות באופן מיטבי לצורכי הילד. דוגמאות אחרות לסביבות מעשירות כוללות גישה לסביבה ירוקה או מגורים בסביבה המאפשרת תזונה עשירה.


במאמר שלכם אתם מציעים כי סביבות מעשירות חודרות אל "מתחת לעור" . האם את יכולה לתת דוגמה לתהליך כזה מאחד המחקרים שציינתם במאמר?

בוודאי. באחד המחקרים שאנחנו מציינים במאמר, לדוגמה, חשיפה לסטרס שנובע מתוך היות אדם שייך לקבוצת מיעוט (למשל, שחורים בארצות הברית או האוכלוסייה של עולי אתיופיה בישראל) חודרת אל מתחת לעור והופכת מוטמעת בביולוגיה של האדם בצורה של האצה בגיל הביולוגי (כפי שזו נאמדת באמצעות גיל של סממני מיתילציה). האצה בגיל הביולוגי מעידה על תהליכי הזדקנות מהירים יותר ועל יותר בעיות בריאות כגון סיכון גבוה יותר ללקות בסוגי סרטן שונים או מחלות כלי דם. עם זאת, המאמר גם הראה כי ההאצה בגיל הביולוגי של קבוצות מיעוט ממותנת אם האדם קיבל תמיכה ואהבה מהדמויות המטפלות שלו, בעיקר בשנים הראשונות לחייו. מכאן, גם אם תנאים קשים עלולים להאיץ את הגיל הביולוגי שלנו, הרי שסביבה מעשירה של תמיכה חברתית מונעת מתהליך הזה מלהתרחש.


הממ... ממצא מאוד מעניין. בהתייחס אליו ולתהליך בו סביבה משפחתית תומכת מגינה מפני תהליכים של הזדקנות והאצה של גיל ביולוגי, האם תוכלי להסביר את ההשלכה של ממצאים אלה?

ובכן, הממצאים הללו ממחישים שחוויות שאנחנו עוברים חודרות אל מתחת לעור שלנו כך שישנם אירועים חיצוניים המביאים להאצה של הגיל הביולוגי שלנו ובכך עלולים להביא להזדקנות, מוות בטרם עת וסיכון גבוה למחלות כגון מחלות לב. האצה של הגיל הביולוגי כפי שזו נמדדת באמצעות מאפיינים אפיגנטיים הנה, מכאן, סממן לסיכון בריאותי מצטבר כך שבמידה והגיל הביולוגי של האדם הנו גבוה מגילו הכרונולוגי (שנות חייו), בריאותו אינה איתנה והוא צפוי לשלל בעיות בריאות בעתיד. עם זאת, במידה והאדם חי בסביבה מעשירה ותומכת, אזי גם אם הוא חווה חוויות שאמורות להאיץ את גילו הביולוגי, תהליך זה נמנע. כלומר, סביבות מעשירות מהוות גורם מגן מפני תהליכים ביולוגיים שליליים.


מהו המסר העולה מתוך המאמר שלכם לגבי הורים לעתיד בהינתן הידע שצברתם על סביבות מעשירות?

המסר העיקרי העולה מתוך המאמר להורים לעתיד הנו שמעבר לכך שסביבות מעשירות תורמות לצמיחה של כלל הילדים, סביבות אלו יכולות לגונן מפני סכנות והתרחשויות שלהורים אין שליטה עליהן. מכאן, תפקידנו כהורים הוא לספק, עד כמה שניתן, סביבה בטוחה, בריאה ותומכת לילדים שלנו.