מה הופך אדם למי שהוא? הרי כולנו יודעים שבני האדם נבדלים האחד מהשני בתכונות אישיות רבות, אך כיצד שוני זה מתהווה ומה קובע את מאפייני האדם? לצורך הדוגמה, נביט בדמויות בובספוג וסקווידוויד מסדרת הילדים ״בובספוג מכנס מרובע״. בעוד בובספוג אופטימי, חייכן, מעט תמים ומאושר תמידית, סקווידוויד הוא ההפך הגמור ממנו. הוא זעפן, רגזן ופסימיות זורמת בכל אחת מ-8 זרועותיו.
מה גרם לבובספוג להפוך למי שהוא? האם משפחתו והסביבה בה גדל היא שמבדילה אותו מסקווידוויד, או שמא המטען הגנטי שהועבר אליו מהוריו מסביר את מירב השוני בין הדמויות?
זוהי רק דוגמה אחת לשוני הבין אישי שקיים בתכונות מגוונות. אכן, התפתחותו מושפעת מהגנטיקה שלנו, המידע הגלום בדי-אן-איי והפוטנציאל שהוא טומן בחובו לצד השפעה הנובעת מהסביבה בה אנו גדלים. אולם, ישנה השפעה משמעותית נוספת – האופן בו הסביבה מעודדת או מדכאת את ביטוי הגנים שלנו. כיום, ידוע כי באמצעות מנגנונים ביולוגיים הסביבה בה אנו גדלים יכולה לדכא ביטוי גן מסוים, או לחילופין לעודד ביטוי גן אחר וכך להוות השפעה משמעותית על ביטוי מאפיינים אנושיים. תחום מחקר זה נקרא אפיגנטיקה (להסבר מעמיק הנוגע למנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס האפיגנטיקה)
תחום האפיגנטיקה נוכח בקהילה המחקרית ותופס תאוצה בשנים האחרונות. לראייה, בחירת הקוראים של מגזין Science לפריצת הדרך של שנת 2019 הוא מחקר ישראלי אשר עשה שימוש באפיגנטיקה. מחקר זה עסק באב קדמון של האדם שחי ברחבי אסיה עד לפני כ-50,000 שנים ונקרא האדם הדניסבי. מאובני עצמות מעטים שלו התגלו לאורך השנים, ביניהם גם עצם זרת של ילדה שנמצאה במערה בסיביר. כדי להבין ולשחזר את האנטומיה של האדם הדניסבי, השתמשו בניתוח אפיגנטי לחלבון שחולץ מאותה עצם. באמצעות מידע זה, החוקרים בדקו איך גנים ש״הושתקו״ דרך מנגנון אפיגנטי השפיעו על המראה החיצוני של האדם הדניסבי; כלומר, גילו איך נראה אותו אב קדמון בהתבסס על הידע שגנים מסוימים לא באו לידי ביטוי. כך, בעזרת עצם קטנטנה אחת של זרת, הצליחו החוקרים ליצור הדמיה פיזית מלאה של אותו אדם דניסבי.
MAAYAN HAREL
דוגמה זו הינה אחת מיני רבות לשימוש באפיגנטיקה במחקר. האפיגנטיקה נמצאת במרכז הבמה המחקרית בעולם בתחומים שונים כמו רפואה וביולוגיה. פרויקט אלפא שואף לשלב את האפיגנטיקה גם בעולם הפסיכולוגיה וליצור תחום מחקר חדש ומרתק – האפיגנטיקה של האישיות. התכונות שלנו, הנטיות ההתנהגותיות שלנו, דרך המחשבה שלנו – הם מה שעושים אותנו אנחנו ומייחדים אותנו מאחרים. הייתכן שישנה השפעה אפיגנטית (השפעת הסביבה על ביטוי הגנים שלנו) על היווצרות האישיות שלנו? יכול להיות שאם היינו גדלים בסביבה אחרת, הדי-אן-איי שלנו, אשר טומן בחובו אפשרויות רבות, היה מביא לידי ביטוי מאפייני אישיות אחרים והיינו מתפתחים להיות שונים ממי שאנו כיום? האם ההבדל האישיותי בין אותו אדם המאושר גם ממעט לבין אדם שאיננו מאושר ממאום נעוצה במנגנונים אלה? זוהי הסוגיה המרתקת בה עוסק פרויקט אלפא. בעזרתכם, אנחנו מנסים ליצור מפה אפיגנטית של הנפש ולאסוף ידע על תכונות כמו אמפתיה, על התפתחות בריאה ולבסוף להבין כיצד הורים יכולים לקדם תכונות אלה אצל ילדים.
Comments