-01.png)
אחת מהדאגות הנפוצות של סבים וסבתות לעתיד סובבת סביב האמירה "תאכלי משהו" בהתייחס לתקופת ההיריון. באמירה זו ישנה אמת בסיסית משום שבתקופת ההיריון אנו יוצרים מתוך ביצית מופרת אחת את היצירה המופלאה ביותר של חיינו, הילדים שלנו. כדי ליצור אותם, לא רק שנחוצה תוכנית עבודה מפורטת המקודדת בתוך החומר הגנטי שהורשנו להם, אלא גם נחוצות אבני בניין שמקורם במזון שאנחנו אוכלים. אולם, האם מה שנאכל במהלך ההיריון יכול להשפיע לא רק על ההתפתחות התקינה של העובר ומערכות גופו, אלא גם על מי הוא יהיה?
תזונה, היריון ואפיגנטיקה
במהלך ההתפתחות של העובר היקר שלנו, לא רק שמתפתחות המערכות המרכזיות שלו כמערכת הנשימה, הדם, העיכול ומערכת העצבים, אלא גם נכתב הקוד הראשוני לאופן ההפעלה של מערכות אלה. הקוד לאופן ההפעלה נקרא הקוד האפיגנטי – "אפי" מהקור היווני של המילה "מעל" המתייחס לכך שזהו קוד היושב מעל הקוד הגנטי שלנו (מעל ה-DNA). כיצד הקוד הזה עובד? אחד האופנים המרכזיים לכתוב קוד הפעלה זה, הנו באמצעות מולקולה כימית הנקראת קבוצת מתיל (methyl group). במרבית המקרים, תוספת של מולקולה זו מעל הקוד הגנטי, משמשת כמעין פקק החוסם את הפעילות הגנטית. באופן זה, ניתן לחסום קריאה של גן מסוים ומכאן שהוא פחות יבוא לידי ביטוי. הסרה של קבוצת מתיל, תפתח את הגן לפעילות. בדרך זו, ניתן לווסת את הפעילות הגנטית ולהכתיב לגנים, כמה, מתי ואיפה לפעול. תהליך זה של יצירת קוד ההפעלה של מערכות הגוף הוא קריטי והכרחי להתפתחות תקינה של העובר. קוד הפעלה זה לא רק קובע את תצורת מערכות הגוף השונות, אלא גם מצוי בבסיס תכונות אופי מסוימות כחלק מהכתבת אופן פעולת מערכת העצבים והמוח.
כיצד תובנה זו קשורה לתזונה? כדי שתהליך יצירת קוד ההפעלה יוכל לפעול כשורה, צריך מולקולות מתיל; כדי שתהיינה לנו מולקולות מתיל זמינות, עלינו לקבלן דרך המזון שאנו צורכים, כאשר מקור חשוב אחד ומאוד מוכר לנשים בהיריון הנה חומצה פולית, שהנה חלק מהויטמינים מקבוצת B. מה יקרה אם, לדוגמה, נצרוך מעט מדי או יותר מדי חומצה פולית? על כך ילמדו אותנו הפעם עכברים.
על עכברים, חומצה פולית והשפעות תזונה
על מנת לבחון את ההשפעה של תזונה, באופן ספציפי של חומצה פולית, על שינויים בהתנהגות ומראה של עוברים, יצאו צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה לחקור עכברים. מדוע עכברים? משום שישנו גן ספציפי שאחראי על צבע הפרווה שלהם ומכאן שהתוצאה של התזונה הנה מאוד נראית לעין. מה הם עשו? הם לקחו את אימהות העכברים ונתנו להן משטר תזונה שונה, החל מעכברות עם מעט חומצה פולית ועד עכברות עם הרבה מאוד חומצה פולית. ככל שיש חומצה פולית רבה יותר, יש יותר מולקולות מתיל זמינות, וככל שיש יותר מולקולות מתיל זמינות, יש אפשרות ליותר פקקים בקוד הגנטי ומכאן פחות ביטוי של גנים מסוימים. מה הייתה התוצאה? ככל שהמזון כלל יותר חומצה פולית, כך הגן של צבע השיער הזהוב של העכברים בא פחות לידי ביטוי והצאצאים נולדו עם גוון כהה יותר ויותר.
מהי המסקנה? המזון שאנחנו אוכלים כולל בתוכו לא רק את אבני היסוד להתפתחות תקינה של הילדים שלנו, אלא גם את אבני היסוד לקביעת קוד הפעלת הגנטיקה שלהם ומכאן משפיע על כל מי שהם. כדי שהתהליך יתרחש באופן טבעי ותקין נדרש איזון במזון שאנו צורכים, לא יותר מדי ממזון מסוים או פחות מדי ממזון אחר. יותר מדי או פחות מדי מסוג מזון מסוים עלול להביא להתפתחות לא תקינה של הילדים שלנו ברחם, ולהשפיע לא רק על מערכות גופם, אלא על אישיותם.