יש לך שאלה? אולי כבר ענינו עליה כאן
לאט לאט (ובשפה של בני אדם) – מה בעצם המטרה של המחקר?
מטרת המחקר היא ליצור בפעם הראשונה מפה אפיגנטית של הנפש – להבין, אילו גנים הגוף מפעיל על מנת ליצור נטיות התנהגותיות כגון אמפתיה, חברותיות, אהבת זולת ורווחה נפשית, לצד נטיות פחות נעימות כגון חרדה ודיכאון. כיום, יש לנו הבנה ראשונית על המפה האפיגנטית של הגוף – מבנה השלד, גורמי סרטן ועוד – אך הנפש נשארה נסתרת. פרויקט אלפא יהווה חלון מדעי ראשון מסוגו בעולם אל הנפש.
אוקיי, ומה כל-כך חשוב במחקר?
בשנים האחרונות ישנן פריצות דרך מדעיות רבות בעיקר בתחום טיפולים מותאמים אישית במחלות והפרעות רבות שלא היה להן טיפול. מרבית הטיפולים מבוססים אפיגנטית – מבוססים על הבנת התהליך בו הגוף מפעיל גנים מסוימים ומכבה אחרים. הטיפול מתחיל בזיהוי אפיגנטי של גורם המחלה והחזרת התהליך לאחור. בשל אי-הבנה של האפיגנטיקה של הנפש, לא רק שאנחנו לא יודעים לזהות תופעות התנהגותיות או רגשיות, איננו יודעים להציע טיפולים יעילים. בנוסף על כך, טיפול בחולי (מה לא עובד) אינו מאפשר לקדם את הנפש הבריאה (מה כן עובד). פרויקט אלפא יאפשר בפעם הראשונה הבנה מלאה יותר של הנפש ויציע תובנות רבות על מגוון תחומים וביניהם טיפולים יעילים יותר.
נשמע מעניין, איך אפשר לדעת אם אני מה שאתם מחפשים?
אנחנו מחפשים זוגות צעירים, טרם היריון ראשון, אשר מתכוונים בקרוב להתחיל להקים משפחה.
כמה זמן נמשכת ההשתתפות שלי?
כדי ללמוד על הנפש ולבנות מפה אפיגנטית שלה, יש לבחון כיצד הנפש מתעצבת ובמקביל לראות את השינויים האפיגנטיים בגנום. מידע זה יאפשר להצליב בין שינוי רגשי, מחשבתי או התנהגותי ובין המנגנונים האפיגנטיים המעצבים אותו. כדי להשיג יכולת זו, נחוץ מחקר מעמיק שיבחן שינויים לאורך זמן. אי לכך, פרויקט אלפא הוא מיזם המתחיל טרם ההיריון, מלווה זוגות לאורך ההיריון הראשון שלהם, דרך לידת ילדם הראשון והקמת המשפחה ועתיד להסתיים כשהילד הבכור יהיה בן 20. רק באופן הזה תתאפשר למידה אמיתית והמטרות של הפרויקט יושגו.
נשמע רציני. מי בעצם עומדים מאחורי המחקר?
את המחקר מוביל צוות חוקרים ישראלים – פרופ' צחי עין-דור ופרופ' ענת שושני מהמרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף פרופ' אנתוני לודר מהמרכז הרפואי זיו בצפת. בנוסף על כך, שותפים לפרויקט המחקרי חוקרים בעלי שם עולמי במדעי המוח – דר' פסקל ורטיקה ממכון מקס-פלאנק בלייפציג, גרמניה, ופרופ' וילאם וורבקי מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, הולנד (ראה אודות למידע מלא). מכוני מחקר נוספים הלוקחים חלק בפרויקט הנם מכון מיטיב המהווה את מרכז הידע המתקדם בעולם לפסיכולוגיה חיובית, המכון הגנטי של בית החולים האוניברסיטאי ארסמוס ברוטרדם, הולנד, והמכון הגנטי בבית החולים האוניברסיטאי באוטרכט, הולנד (בייעוץ דר' מיכאל מוקרי).
מה יוצא לי מההשתתפות במחקר?
נוסף על הרווח שהאנושות תזכה מהשלמת פרויקט אלפא, שותפי פרויקט אלפא – אתם, הזוגות הצעירים – יקבלו גישה למערך תכנים ייחודי שנבנה במיוחד עבורכם על-ידי חוקרים ומומחים פסיכולוגיים מובילים, ואשר ילווה אתכם בשלבים החשובים בחייכם – זוגיות צעירה, היריון, לידה, גידול ילדים ובני-נוער ויציע מידע, תובנות וכלים ליצירה משפחתית טובה יותר. בנוסף על כך, שי כספי יוגש בכל מפגש.
אוקיי, נניח ונרשמתי. איך זה עובד מכאן?
מהלך המחקר מפורט במלואו תחת לשונית "התהליך". המחקר כולל מספר פגישות: טרם ההיריון הראשון, טרימסטר ראשון ושלישי של ההיריון, לידת הילד הבכור (עם חזרת התינוק הרך לבית המשפחה לאחר הלידה), ואז בגילאי שנה, שנתיים, חמש, שמונה, שתיים עשרה, שש עשרה ו-20 שנה. בכל שלב ייאסף מידע גנטי באמצעות דגימת רוק לא פולשנית וייאסף מידע פסיכולוגי כדי לאפשר הצלבה עם המידע הגנטי. המידע הפסיכולוגי מבוסס על שאלונים לדיווח עצמי שניתן למלאם באמצעות טלפון סלולרי, טאבלט או מחשב וכן על צילום אינטראקציות קצרות בבית המשפחה. עם ההרשמה לפרויקט, נציג הפרויקט יצור קשר טלפוני או באמצעות אימייל כדי למסור עוד פרטים ולתאם מפגש בבית המשפחה, אליו יגיע חוקר מהבינתחומי הרצליה בתיאום מראש כדי לקיים את המפגש.
צריך לנסוע או להגיע במיוחד לאנשהו?
כל המפגשים ייערכו בבית המשפחה, כאשר כל מפגש נמשך כ-45 דקות. תיאום המפגשים יבוצע על-ידי נציג של פרויקט אלפא וחוקר מהבינתחומי יגיע לבצע את המפגש בבית המשפחה.
מי מממן מחקר בכזה סדר גודל?
המחקר ממומן באמצעות קרנות מחקר מדעיות וגופים פילנטרופיים המעוניינים לתרום למהפכה המדעית.
איזה מידע נאסף ממני ומהמשפחה שלי במהלך המחקר?
המידע שייאסף ישמש למטרות המחקר בלבד. מידע זה כולל דגימת DNA באמצעות רוק, צילום אינטראקציות קצרות בבית המשפחה ומתן תשובה לשאלוני דיווח עצמי.
לכמה זמן נשמר המידע?
המידע שייאסף יישמר למהלך כל אורך המחקר על מנת ליצור תמונה מלאה ולאפשר את השגת מטרות המחקר.
היכן נשמר המידע?
המידע יישמר בכוננים מאובטחים במרכז הבינתחומי בהרצליה. קבצי המידע לא יכילו מידע מזהה כלשהו ויהיו חסויים. המידע הגנטי נשלח למטרות פיענוח לבית החולים האוניברסיטאי ארסמוס, ברוטרדם, הולנד, שהנו מן המתקדמים בעולם. תוצאות הפענוח נשלחות חזרה לארץ ונשמרות בכוננים מאובטחים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
לטובת מה משתמשים במידע?
המידע משמש לצורכי מחקר בלבד ולא ישמש למטרות אחרות. המחקר עבר אישור ועדת אתיקה של המרכז הבינתחומי הרצליה ואישור ועדת הלסינקי למחקרים רפואיים בבית חולים זיו בצפת.
למי יש גישה למידע?
החשיפה למידע על-ידי חוקרים העובדים בפרויקט אלפא נעשית ללא אמצעים מזהים כלשהם על מנת לשמור על אנונימיות מוחלטת. שני חוקרים חשופים למידע המזהה על מנת לאפשר הצלבת המידע שנאסף לאורך השנים – ראש הפרויקט: פרופ' צחי עין-דור, ומנהל הפרויקט.
מי אישר את המחקר?
כל מחקר בישראל מחויב באישור ועדת אתיקה. פרויקט אלפא אושר בועדת האתיקה של המרכז הבינתחומי (אישור מספר 17146983). בנוסף על כך, המחקר עבר אישור ועדת הלסינקי במרכז הרפואי זיו בצפת האחראית לאכיפת הכללים האתיים של המחקר והנו עומד בנהלי משרד הבריאות למחקרים גנטיים, תשע"ו, 2016. בנוסף על כך, פרופ' צחי עין-דור הוא בעל הכשרת Good Clinical Practice לפי הנחיות האיחוד האירופאי (מספר אישור 323673640773).
מהו טופס הסכמה מדעת?
טרם תחילתו של מחקר, כל משתתף צריך להביע הסכמה מדעת להשתתפותו. טופס הסכמה מדעת כולל את כל ההתחייבויות של החוקר המנהל את המחקר בפני משתתפי המחקר ובניהם הסבר על מטרת המחקר, הסבר מהו מחקר גנומי, הדגש חובת הסודיות, הסבר על יכולתו של המשתתף להפסיק את השתתפותו ללא תנאי, הסבר על התמורה בעד ההשתתפות ועוד. במפגש הראשון של פרויקט אלפא, כל זוג יתבקש לחתום על המסמך (להלן העתק לדוגמא) על מנת לאפשר לקיחת חלק בפרויקט.
האם ישנו ביטוח למחקר?
פרויקט אלפא מבוטח על-ידי "מדנס סוכנות לביטוח בע"מ" האחראית לביטוח ניסויים קליניים בישראל.
האם ניתן להפסיק את ההשתתפות במחקר?
המשתתפים רשאים להפסיק את השתתפותם במחקר בכל עת, ללא מתן דין וחשבון לצוות המחקר וללא פגיעה בתמורה המגיעה להם בהתאם לשלב בו לקחו חלק. המשתתפים רשאים לבקש כי החומר הגנטי שנאסף ייגנז עם סיום השתתפותם במחקר.
מהי בדיקת DNA?
מטרת בדיקת DNA היא לספק מידע על הקוד הגנטי של כל אדם. הקוד הגנטי של כולנו מורכב מ-4 סוגי מולקולות (האותיות המרכיבות את הקוד), כאשר בהתאם לרצף מסוים הגוף מייצר חלבונים המהווים את אבן היסוד לכל פעילות גופנו. רצף שונה יגרור ייצור שונה של חלבונים ומכאן שוני בפעילות. ה-DNA מכיל גם מידע אפיגנטי. באופן ספציפי, מידע על יחידות הנקראות מתיל המורות לגוף איזה חלק מהקוד הגנטי לקרוא ואיזה לא לקרוא (תהליך העונה לשם "מיתילציה"). בפרויקט אלפא, אנחנו בוחנים גם את הקוד הגנטי וגם את המיתילציה.
איך מתבצעת בדיקת ה-DNA?
הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת רוק לא פולשנית באמצעות מבחנה לאיסוף רוק. כל מבחנה מאופיינת בקוד על מנת לאפשר להצליב את המידע עם המידע הפסיכולוגי שייאסף.
מהו ההבדל בין גנטיקה ואפיגנטיקה?
גנטיקה מתייחסת לקוד הגנטי שכל אחד מאיתנו נולד עמו ואשר מצוי בגרעין של כל תא ותא בגופנו (פרט לתאי המין – הזרעונים והביציות – המכילים רק מחצית מהקוד הגנטי שלנו). עובדה זו מעלה תהיה – אם הקוד בכל תא ותא בגופנו זהה, איך הגוף יודע להשתמש בקוד כדי ליצור תא מוח דווקא במוח וליצור תא עור דווקא בעור? הוא יודע לעשות כן הודות לתהליכי פיקוח – תהליכים אפי-גנטיים – המורים לכל תא ותא איזה חלק של קוד להפעיל ואיזה לא להפעיל. כך בתא מוח, החלק הפעיל הוא החלק המכיל מידע לייצור תא מוח, בעוד החלק הפעיל בתא עור הנו חלק אחר המכיל מידע לייצור תא עור. הנפש של כל אחד מאיתנו נוצרת ככל הנראה בתהליך דומה – בקרב אדם מסוים, חלק מסוים של הקוד פעיל ליצירת נטייה לחברותיות ובקרב אדם אחר, חלק אחר של הקוד פעיל ליצירת נטייה אנטי-חברתית.
-01.png)
